אראל מרגלית כנגד ההסתה המתמשכת מצד הרבנים 

הדמוקרטיה הישראלית והציונות נמצאות תחת התקפה. אל לנו לשבת ולהחריש. זה זמן להתעורר ולפעול. שוב אנו מתמודדים עם אותה הסתה, אותם רבנים ואותה שתיקה. ברשת האינטרנט הופץ סרטון זוועה שבו נערכת השוואה בין חיילי הוורמאכט לבין חיילי צה"ל ובין הקלגסים הנאצים לבין שוטרי משטרת ישראל. מי שכתב את הפרוטוקולים של זקני ציון, היה בוודאי גאה לגייס את עורכי הסרטון לצוות שלו. עד כדי כך! לשבחו של המפכ"ל דנינו ייאמר, שפעל ללא היסוס כשהורה מיד לפתוח בחקירה.

יהיו מי שיאמרו כי מדובר בעשבים שוטים, כפי שהיה מי שאמר זאת על עשרות האלפים שגדשו את כיכר ציון באותה עצרת בה התנוססה תמונתו של רבין כשהוא לבוש מדי אס אס. הלוואי וכך היה. לצערי שני דברים בלבד נראים לי משותפים לתקופה ההיא ולתקופה שלנו: הדבר הראשון הוא אותם רבנים שנותנים גיבוי להסתה והדבר האחר הוא נתניהו בשתיקתו. אך שתיקתו של ראש הממשלה רועמת היום עוד יותר משתיקתו אז מעל המרפסת. היום הוא יודע למה ההסתה יכולה להוביל.

הסרטון הנורא הזה אינו יתום בזירה. "תורת המלך" וההסכמה עליה, ההתקפה של בריוני הגבעות על בית המשפט העליון מהשבוע האחרון, הפגיעה בחיילי צה"ל העושים את מלאכתם בשטחים, ההכרזה כי יש לציית לפסק הלכה ולא לדין מדינה, להוראת רב ולא לפקודת מפקד, כל אלה פערו תהום בין הציונות והדמוקרטיה הישראלית לבין מי שפעם נקראו הציונות הדתית והיום אינם אלא זרם חרדי-לאומני, שמבקש למוטט את הדמוקרטיה. זרם שעזב זה מכבר את מרחב הציונות.

כן, אני שומע גם את הקולות המאיימים כי אם לא נכנע לגחמותיהם, הם ינטשו את הצבא. עוד הם מאיימים כי אבוי לנו בלעדיהם, שכן הם הטובים שבלוחמים. אל להם למי שחיים בשטחים ומוגנים על ידי הצבא, למתוח את החבל מדי. אנו נוכל לאויבינו גם בלעדיהם. בניה של ההתיישבות העובדת ושל מי שהם בלעג מכנים אותם תושבי "מדינת תל-אביב" , גם אם הוא גר בירושלים או בנגב, הגנו על המדינה וחרפו נפשם על הקמתה, על בניינה ועל ביטחונה. רבים מהם ממלאים את בתי העלמין. עשינו זאת בלב שלם ובאמונה, וללא תנאי. נוכל לעשות זאת שוב אם ניאלץ.

מי שאינו מקבל את מרות מפקדיו אלא מעדיף את הוראות רבניו, מי שאינו מבחין בין מממלכה להלכה, בין שלטון חוק לדין תורה, מקומו אינו בצבא.

ובכלל, ראוי כי מי שיונקים בתאווה כה רבה מעטיני השלטון, נהנים מתקציבי עתק ומסבסוד בלתי נגמר ינהגו בצניעות מול מי שמשלם מיסים ומממן את ההטבות המפליגות שלהם הם זוכים.

אנו נמצאים על פרשת דרכים, מכאן היא דרך הדמוקרטיה – דרכה של הציונות, ומשם היא דרך ההסתה והגזענות. מול ההסתה ומול קולות הרבנים המהלכים עלינו אימים, אל לנו לשתוק. מול אלה, יש לקום ולהתייצב ללא מורא, לדבר בקול וברור ולומר: עד כאן! אנו נעמוד מולכם ונמשיך לשמור על הדמוקרטיה על אפכם ועל חמתכם. אנו ציונים, אנו דמוקרטים, ואנו נהיה אור לגויים!

ד"ר אראל מרגלית